טיפול גוף-נפש

טיפול

טיפול זה משלב טכניקות של גוף-נפש כדי להגיע למקורות הקושי ולטפל בהם. טכניקות טיפוליות של גופנפש כוללות הקשבה לתחושות הגוף והתבוננות בהן, נשימה עמוקה, מגע, תנועה ושיחה.

הזיכרונות, הרגשות והתכנים המופיעים בטיפול הם אותנטיים, ראשוניים וגולמיים ומתאפשרים הודות למרחב הלא-מילולי.

הקשבה לתחושות הגוף עוזרת להכיר את הצרכים, הרגשות והתחושות, החלומות והזיכרונות הייחודיים לכל אדם. הגוף מייצג עבור האדם חלקים מהעצמי האמיתי שלו, את הילד הפנימי שבו.

בגופינו יש כוח, או אנרגיה (במובן הפיזי, לאו דווקא הרוחני) והיא נעה בגוף. כל רצון או רגש יוצר אנרגיה בגוף אשר מטרתה ביטוי. למשל, כעס ורצון להדוף דבר מה הפוגע בנו, מזרים דם לשרירי הרגליים והידיים. פחד יוצר כוח בגוף המיועד לתקוף, לברוח, לקפוא או לחפש מחסה. צורך בקרבה מזרים אנרגיה ללב ולידיים. כאב נפשי יוצר תנועה מפנים הגוף מעלה אל הגרון. התרגשות וחדווה מציפות את הגוף באנרגיה. כך גם מיניות ורעב. עבודה עם הגוף מסייעת גם ללמוד על מאפיינים של החוויה המתקיימת בגוף ובנפש של המטופל/ת במצבים של קשר, בעבר ובהווה.

מנגד, יש בגוף כוח בולם, מנגנוני ההגנה של הגופנפש. שרירים מופעלים גם בעד ביטוי וגם נגדו, מתוך פחד להיחשף ולהיפגע. הנפש מפעילה בגוף שרירים הבולמים את הצורך בקרבה, שרירים האוחזים בכאב הנפשי, כדי להימנע מפני ביטוי של כאב הנתפס כחולשה, להישמר מפני תלות ושקיעה בתוך עולם רגשי המאיים להציף. גוש בגרון הוא דוגמא לבכי המבקש להשתחרר בזמן שהשרירים מחזיקים בו. כאבים ומגבלות גופניות ורפואיות לעתים מספרים על צרכים נפשיים וגופניים שהודחקו ולא קיבלו ביטוי ומענה.

טיפול דרך הגוף מלמד על הקשר הייחודי לכל אדם בין הגוף לבין הראש: האם ההכרה בולמת את הגוף על ידי שיפוט וביקורת עצמית? האם האדם קשוב לגופו? האם מעודד אותו?

גישה טיפולית זו מתאימה למטופלים אשר טיפול דרך שיחה מותיר אותם שמורים ומוגנים, חושבים ומנתחים, ללא שינוי ניכר בחוויה הפנימית. עבורם שיחה אינם מספיקה כדי לגעת ברגשות משמעותיים, להגמיש מנגנוני הגנה נוקשים, להיזכר בזיכרונות משמעותיים ולהתחבר לתכנים עמוקים. טיפול זה מתאים גם כאשר הגוף הוא זה שמחזיק ומבטא את הרגשות המורכבים עבור הנפש, במקרים של אבל, טראומה, דימוי גוף שלילי וחוויות ילדות מורכבות.