טראומה

טראומה ופוסט טראומה

הפרעת דחק פוסט טראומטית היא תגובה נפשית לאירוע טראומטי הכוללת פחדים, זעזוע, תחושת חוסר אונים, הצפה של רגשות וזיכרונות קשים וקהות חושים. אירועים טראומטיים הם: תאונה קשה, פגיעה גופנית בילדות או בבגרות, חשיפה למלחמה, ואבחנה של מחלה קשה, כמו גם פגיעה מינית ופגיעה מינית בגברים, הנפוצה יותר מכפי שנוטים לחשוב.

לפוסט טראומה יש סימפטומים רבים המתחלקים לכמה קבוצות:

  1. עוררות יתר: מתח נפשי, דריכות, בהלה, עצבנות, בעיות שינה, קשיי ריכוז, התפרצויות זעם.
  2. חודרנות - זיכרונות חודרניים ומציפים, פלאשבקים, סיוטים וכד\\\'.
  3. הימנעויות - ניסיונות לשכוח או להימנע מהיזכרות, קהות חושים, ניתוק, קשיי זכירה - סימפטומים הנקראים גם פיצול ודיסוציאציה.
  4. איבוד עניין והנאה ובפעילויות ובאנשים, פסימיות.

תגובות אלו המופיעות בשלושת החודשים שאחרי האירוע הטראומטי עדיין אינן נחשבות להפרעה אלא לתגובה. במידה ונמשכות יותר מכך, הבעיה מוגדרת כהפרעה נפשית.

לאחר אירוע טראומטי ניתן לתת סיוע למעורבים, כדי להפחית את הסיכויים ל-PTSD.

טיפול בפוסט טראומה קשור להיזכרות הדרגתית משותפת באירוע הטראומטי, בקצב ובאופן המתאים ליכולותיו של המטופל, בהינתן לו או לה קרקע יציבה ככל הניתן להישען עליה, תוך לימוד טכניקות של נשימה והרפיה, של דיבור פנימי מארגן ומרגיע, פיתוח היכולת לביטוי רגשי וביטוי כעס.