לחץ ואדרנלין

לכל אדם איזון הנכון לו\לה בין עוררות לפעילות. מעט מידי עוררות ועשייה עלולות להוביל לתחושת חידלון, דיכאון וחרדה. עוררות ופעילות רבה מידי עלולה לגרום לעומס של מתחים. מציאת איזון בין עוררות ופעולה לבין מנוחה, בתוך מורכבותם של החיים ודרישותיהם, מהווה אחת המטרות הטיפוליות העיקריות כשמתמודדים עם מתח נפשי. רבים מגלים שקשה להם להוריד את העומס והלחץ מחייהם, לא מתוך אילוצים בלבד אלא מתוךהתמכרות לאדרנלין, כתרופה זמנית לתחושת ריקנות.

מתח נפשי מתמשך שוחק ופוגע בגוף ובנפש, באדם ובקרובים אליו. לעתים מערכת העוררות פועלת ביתר שאת, מזהה מצבי חירום למרות שאינם כאלה ויוצרת אי שקט ומצוקה. בין הגורמים נמנים טמפרמנט וגנטיקה, אירועי חיים טראומטיים, מצבי חיים מלחיצים, דרישות וסטנדרטים גבוהים וחיקוי של בני משפחה מתוחים. הרגלי חיים מסויימים מגבירים סטרס: עשיית יתר, פרפקציוניזם, חיפוש ריגושים, הימצאות בחברת אנשים מלחיצים ותובעניים, נשימה לא נכונה, חוסר הקשבה לגוף ולאותותיו.
מבחינה פסיכודינמית, כוחות תוך-נפשיים שאינם מודעים יוצרים מתח נפשי. מודעות אליהם בטיפול פסיכולוגי תוריד את רמות החרדה.

מבחינה פיזיולוגית, עוררות ורגיעה בגוף מופעלות בידי שתי מערכות עצביות מהמוח אל שאר הגוף: מערכת העצבים ה"סימפתטית" וה"פאראסימפטית".

המערכת הסימפתטית פועלת במצבי לחץ. היא מכינה את הגוף לתגובה מידית (בריחה, תקיפה או קפיאה). מערכת זו יוצרת מצב בו השרירים מקבלים יותר זרימה של דם ואנרגיה. כך, הנשימה נעשית מהירה, קצב הלב גובר, השרירים מקבלים יותר דם על חשבון מערכת העיכול, הכבד מפריש יותר סוכר לדם,  בלוטות הזיעה פועלות באופן מוגבר ומשתחררים לזרם הדם חומרים מאלחשים המיועדים לאפשר בריחה ולחימה מואצות.

המערכת הפאראסימפתטית אחראית לפעולות רגיעה, תיקון, שימור, עיכול ואגירת אנרגיה כשהגוף נמצא במנוחה.

מערכות אלה מורכבות מעצבים היוצאים מהמוח ומגיעים אל איברי גוף שונים: הלב וכלי הדם, הריאות, המעי, בלוטות רוק וזיעה ואברי המין. שתי המערכות מעצבבות את אותם אזורים (מלבד ספורים המעוצבבים רק על ידי המערכת הסימפתטית), אך בסתירה זו לזו – האחת מכווצת, השנייה מרחיבה וכד'. אצל כל אדם, עירור המערכת הסימפטית תורגש כמצוקה במערכות גוף שונות. יש שיחושו אי נוחות בבטן, אחרים יחוו טונוס שרירים גבוה ושרירים "תפוסים", יש שיחוו נפגעים בעור, פגיעה במערכת הנשימה, מחלות אוטואימוניות, ושיבושים נוספים רבים.

אדרנלין וקורטיזול. גם המערכת ההורמונלית משפיעה על רמות המתח בגוף . קורטיזול הוא הורמון המופרש מבלוטת יותרת הכליה ומכין את הגוף למאבק או בריחה. אדרנלין הוא הורמון ומוליך עצבי המופרש מבלוטת האדרנל אשר בכליות כאשר נדרשת פעולה מידית. האדרנלין מגביר את קצב הלב, קצב הנשימות ועצמת השרירים. הוא מכווץ כלי דם באזורים אחרים.

מערכת החירום בגוף מועילה אמנם בזמן חירום, אך פוגעת בהתנהלות התקינה של הגוף והנפש. היא מפעילה מערכות גוף רבות ועלולה לגרום לאדם להרגיש הצפה של חרדה ושל תחושות גוף לא נעימות, חשיבה קטסטרופלית וחוויה של אבדן שליטה.

נשימה רגועה משדרת לגופנפש מצב של רגיעה ומעוררת את מערכות ההירגעות בגוף. מחשבות מרגיעות ואופטימיות מפחיתות סטרס, כמו גם מודעות למצב ולגורמיו, ידיעה שהמצב הוא זמני וחולף וחשיבה המבוססת על היגיון. במצבים של סטרס כרוני חשוב לשקול שינויים באורח החיים. טיפול פסיכולוגי מתייחס לנושאים תוך נפשיים לא מודעים כמו גם לאורח חיים ולאופן החשיבה תוך גיוס של מנגנוני הגנה נפשיים יעילים.